מאיר נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.התובע קיבל שירותי תקשורת שונים מהנתבעת, שהינה חברה המספקת שירותי תקשורת וידועה בשם המסחרי "אורנג'". לטענת התובע הנתבעת חייבה את חשבונו באופן שגוי מעבר לנדרש והראייה לכך כי לאחר בירורים שערך עם הנתבעת, האחרונה זיכתה את חשבונו בגין חיובי היתר שנעשו בחשבונו. כמו כן, התובע טוען שבעת שביקש להתנתק משירותי הנתבעת נמסר לו שעליו לשלם "קנס יציאה" וזאת שלא כדין. התובע העמיד את תביעתו על סך של 5,000 ₪. התובע אף הוסיף כי הינו אדם פרטי והנתבעת הגדירה אותו כלקוח עסקי.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה והבהירה שככל שחשבונו של התובע זוכה הדבר היה בעקבות כך שהתובע לא ניצל את מלוא השירותים שנכללים בחבילת ההתקשרות שהוצעה לו ולא בגלל חיובי יתר שבוצעו מחשבונו. כמו כן, בעת שהתובע ביקש להתנתק מהמשך קבלת שירותי תקשורת מהנתבעת הוא טרם סיים לשלם עבור הציוד שרכש מהנתבעת (מכשירי טלפון נייד ומודם) ולכן יתרת חובו הוא בעיקר בגין עלות הציוד ולא בגין "קנס יציאה", שמתמצא בכמה מאות שקלים בודדים בלבד.

3.לאחר שמיעת טענות הצדדים ולאחר עיון במסמכים שהוגשו בפני, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. להלן נימוקי :

א.כתב התביעה מנוסח בצורה תמציתית ולקונית ולא ניתן היה להבין ממנו מה הם רכיבי הנזק שבגינם מוגשת התביעה. גם לאחר קריאת כתב התשובה שהגיש התובע לכתב ההגנה המפורט שהוגש מטעם הנתבעת לא ברור מהם רכיבי הנזק שלהם טוען התובע. בדיון שהתקיים בפני התובע טען שתביעתו מבוססת על חיובי היתר שנעשו מחשבונו ולכן הוא מבקש להחזיר לו את כל עודפי החיוב שנעשו מחשבונו. דא עקא, התובע לא פירט באיזה חודשים בוצעו חיובים עודפים מחשבונו על ידי הנתבעת ומה גובה החיוב העודף בכל אחד מהחודשים שבוצעו חיובים עודפים מחשבונו ואשר בגינם לא קיבל החזר. התובע גם לא פירט כיצד אותם "חיובים עודפים" הצטברו לכדי סך של 5,000 ₪.

ב.גם אם נלך לפי שיטתו של התובע שהזיכוי שקיבל מהנתבעת היה בגין החזרים בשל חיובים עודפים, הרי לאחר שהסכום העודף הוחזר לו, לא ברור על מה מלין התובע.

ג.התובע צירף העתק מהודעת זיכוי שקיבל הנתבעת ואשר בה רשום "זיכוי עבור הפרש בין תוכנית תעריפים בהמשך לפניה 334171675", ללמדך שככל הנראה מדובר בזיכוי שנובע מאי ניצול מלוא השירות בתוכנית שבה היה נמצא התובע באותה נקודת זמן שבה נערך הזיכוי, ולא בזיכוי עקב חיובי יתר. הווה אומר, המסמך שצורף לכתב התביעה תומך בעמדת הנתבעת.

ד.הנתבעת צירפה את המסמכים הרלבנטיים הנוגעים למועד שבו התובע קיבל את הציוד מהנתבעת (מכשירי טלפון נייד ומודם) ואת המחיר הרלבנטי לכל מכשיר ומה הסדר התשלומים בגין כל מכשיר. התובע לא הביא ולו בדל ראיה להפרכת המסמכים הנ"ל. כמו כן, התובע גם לא טוען כי פרע את מלוא חובו לנתבעת עבור הציוד הנ"ל.

ה.לגבי טענתו של התובע כי הוא אדם פרטי ולא לקוח עסקי, התובע לא הוכיח מה הנזק שנגרם לו מהגדרתו כלקוח עסקי ברישומי הנתבעת. כמו כן, נציגת הנתבעת טענה שדווקא בשל הגדרתו של התובע כלקוח עסקי התובע נהנה ממחירים מוזלים שלא היו מגיעים לו כלקוח פרטי.

4.לאור כל האמור, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכום הנ"ל יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: